סיפורי מסע איציק וגלית זמיר והאוטו בית במקדוניה

אנו משפחת זמיר, נמצאים במסע מתמשך  בבלקן מעל 10 שנים, מסע שהחל בגיפ וממשיך ב 5 השנים האחרונות במעין   "מוטו –קארוואן " מאולתר, שאנו קוראים לו אוטו בית.

הרפובליקה  של מקדוניה, היא מההשלמות האחרונות, הטיול נערך בסתיו  2007  בין התאריכים   15  לספטמבר  ל20  באוקטובר,  יציאה מרומניה דרך בולגריה, כשעיקר ההתמקדות  ברפובליקה של מקדוניה (במקדוניה היוונית   ביקרנו פעמים רבות, והיא מוכרת לנו משהות של חודשים). טרם צאתנו, לא הצלחנו למצוא איפורמציה  מהימנה, מכניסה לאתרים הרשמיים של המדינה. נשבה  "רוח"  מוכרת " לנו  לעייפה של  משטרים מטעם", ומטילים הנוסעים בסגנון קרוב לנו לא הצלחנו לפגוש, אך המפה "הבטיחה " נופים מרהיבים, את השכנים אנחנו קצת מכירים ונראה לנו שאם לא יהיו קשיים שלא צפינו נתעשת במהירות, ואכן כך היה. שתי "הערכות"  של מה נמצא באמת בשטח ליוו אותנו, אחת  "רומניה של לפני 20 שנה " ואחת "בכל זאת  מחוז מקדוניה היה חלק מיגוסלויה הגדולה ועד כמה יכולים הפערים להיות גדולים?" ועם מחשבות אלו יצאנו לדרך, אין בכתבה תאור יום יומי של יומן המסע, אלה ימים נבחרים בלבד, מתוך רצון לבטא כמה התרשמויות מיוחדות ממקדוניה ,בהיבט האישי  אין כוונה להיות אוביקטיבי או מדעי מדי, אלא לתאר את  ההתרשמויות  בהיבט אישי מאד, במה שחשנו, נגע לליבנו ומשך את סקרנותנו, אך נראה שמי שיטרח ויקרא אולי ימצא גם תועלת מעשית בתכנון טיול למקדוניה.

20  לספטמבר   מקיושטנדיל ( בולגריה )  לפרברי  סקופיה.

יצאנו  בבוקר  גשום וערפילי, כעשרים  ק"מ  עד אזור הגבול. הדרך עולה ועולה והטמפרטורות  יורדות, קטעי ערפילים ,מגלים טפח מנוף מיוער, ואנו בגבול, ממנו די חששנו משום  שזהו  גבול האיחוד האירופי (כמה מוזר אך בולגריה באיחוד ). הדרכונים שלנו ישראלים אך הרכב רומני, לא נראית כל הפתעה בעיני המקדונים, המעבר מהיר ואדיב, אנחנו במקדוניה. מעבר ההרים נמצא בגובה כ1400  מטרים, קר גשום, עצי יער ירוקים וצפופים מקבלים את פנינו  בכניסה, מכאן הדרך יורדת במהירות לעירה  קריבה  פאלאנקה עוד לפני העיירה שילוט למנזר מפורסם, במרכז העירה אוירה של כפרים הררים בבלקן, מראות שראינו ביוון ובולגריה לפני כ30 שנה. בכל זאת מצאנו בנק והחלפנו יורו  לדינרים מקדונים, טילנו קצת ברחוב הראשי, שתינו קפה בבית קפה של מקומיים והבנו שאנחנו די "עשירים" במקומות אלו ,שעדין אינם באיחוד האירופי. מהעיירה הדרך ממשיכה ויורדת ועד מהרה אנחנו נמצאים ( מופתעים מאד ) בנוף מדברי, הגבעות שטוחות ללא עץ היער נעלם לחלוטין, אין ישובים של ממש מפעם לפעם מעין פונדק דרכים ניצב בודד דרך המתפתלת, הכיוון הכללי מערבה אל העיר קומנובו. לקראת העיר,  כפרים, חלקות גפנים, מבצר מצודה עם מגרש חניה ענק אתר זכרון לאחת המלחמות האין סופיות בבלקן, מי נגד מי?, כיוון שהכל כתוב במקדונית אין לנו מושג, אך כאן כולם נלחמו מול כולם, עותומנים וסרבים בולגרים ויוונים, אלבנים וסרבים ועוד ועוד, הש ילוט בכלל באזורים אלה כמעט ואינו קיים שלטי פח לעיתים בני עשרות שנים מהוהים

וחלודים, אך האינטואיציה ומיעוט הכבישים אינם משאירים אפשרויות לטעות הרבה. נוסעים והנה שלט שכזה ואנו נכנסים לקומנו בו  מכניסה אחורית ישר לשוק ענק ועלוב, ילדים בגיל העשרה נוסעים בטרקטורים מיושנים סוסים חמורים הכל מתנהל בדוכנים מאולתרים ועל מחצלות הנפרסות על הקרקע,  עזובה מסביב, "רומניה לפני 100 שנה’"  אנחנו אומרים לעצמנו. חולפים בעיר ההלם הראשוני, מביא אותנו למסקנה שנתקדם לעבר סקופיה, יוצאים מהעיר ועולים על האוטוסטרדה בשולי העיר, באחת אנחנו בעולם אחר המאה העשרים ואחת. האוטוסטרדה היא אכן "עולם אחר  על  שלטי ההכוונה המודרניים מראים החיצים הברורים דרומה  אתונה  וצפונה וינה. התמקמנו בכניסה לסקופיה בחניה של בית מלון  מודרני שבו גם מרכז ספורט מפותח, ארוחת ערב הכנו באוטו בית שלנו, לפני ההליכה לישון שוחחנו על הפערים הדרמתיים שחווינו ביום הראשון.

ראו גם טיולים ביוון   קישורים : פירנצה  בולוניה  פיזה  סלוניקי